לקיחת אחריות לא אומרת שאני אשם.
מהי בעצם לקיחת אחריות ומה ההבדל בין זה לבין אשמה?

נמשיל את זה בסיפור:
יצחק נוסע לפגישה מירושלים לת''א, תוך כדי הנסיעה הוא שם לב לצפירות שמסביבו והוא מבין שמשהו לא כשורה.. עוד לפני שהוא מספיק לעצור בצד המנוע כבה!
יצחק יוצא מהרכב ומבין שהמנוע הלך! הוא חוזר לרכב וחושב מה לעשות.. לא עוברת דקה ושוטר מבקש ממנו להזיז את הרכב לצד, יצחק מסביר לשוטר שהוא לא אשם- המנוע הלך וכו׳ השוטר מבין את הסיטואציה ולמרות זאת מבקש ממנו להזיז את הרכב..
יצחק מתקשר לגרר ומזיז את הרכב.

מהסיפור הזה אנחנו מבינים את ההבדל בין אשמה ללקיחת אחריות.
הרבה פעמים בחיי היום יום אנחנו מוצאים את עצמנו אומרים ״אבל אני לא אשם״.
נכון, אנחנו לא אשמים אבל כן לוקחים אחריות.

עוד דוגמא שעולה לי-
הלכנו כל המשפחה לטיול ליד הכנרת והגענו למקום שיכול להיות ממש יפה אבל לצערנו אנשים לא אספו את הזבל. לקחנו 6 שקיות זבל וניקינו את המתחם. אז נכון, זה ממש לא היה אשמתנו אבל רצינו שיהיה לנו נעים להיות שם אז לקחנו אחריות.

כך גם לגבי הבריאות שלנו - הגופנית ולא פחות מזה הנפשית. אנחנו לא תמיד אשמים (אפשר להאשים כ''כ הרבה רק לא אנחנו) ואשמה היא מילה שלא מקדמת לשום מקום ויכולה להחליש אבל כשאנחנו לוקחים אחריות אנחנו יכולים להתחיל שינוי.

אני ממליץ לכולם לחפש את המקום ששם אפשר לחזק את לקיחת האחריות ולהתבונן על זה ביומיום

בהצלחה

זכריה פלדבאום


Comments

חיפוש לפי קטגוריה

פוסטים אחרונים

הכול תלוי בי

הכול תלוי בי

הגוף לא בוגד

הגוף לא בוגד

תמונות